אחים ניסן בע"מ נ' גולדברג

החלטה

מונחת בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שיק וכן ההתנגדות עצמה.

תמצית טענות המבקש

השיק נשוא הבקשה, בסך 144,500 ₪, משוך על ידי חברת ג'וטוש בע"מ (להלן: "ג'וטוש") לפקודת המבקש, גולדברג אלי, ובגבו חתימת היסב של המבקש. תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1999 והבקשות דנא הוגשו בפברואר 2010.

ראשית מסביר המבקש את העיכוב הגדול בהגשת ההתנגדות.

לטענת המבקש, סובל הוא מבעיות רפואיות קשות, בגינן אושפז מספר פעמים בבית החולים ואף עבר אירוע מוחי בסמוך למועד בו הוגש השיק לביצוע. זו הסיבה, טוען המבקש, לכך שלא הבין את משמעות פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו. במהלך השנים ידע המבקש כי ננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל ואף בקש שתיערך לו חקירת יכולת, אך כל זאת עשה עקב אי הבנת "פשר החוב" נגדו. לתמיכה בבקשה להארכת מועד מצרף המבקש תדפיס המפרט אשפוזים שונים בין השנים 2004 – 2008.

לגופם של דברים, טוען המבקש כי בעת מסירת השיק למשיבה עבד כשכיר בג'וטוש ונשלח על ידי מעסיקו למחסני המשיבה, אשר נהגה לספק חומרי בניין לג'וטוש. עם ביצוע ההזמנה, טוען המבקש, נתבקש הוא למסור המחאה של ג'וטוש למשיבה, בלא שיצוין כל סכום על גבי ההמחאה וכך עשה. דא עקא, שבעלי המשיבה בקשו ממנו לציין את שמו על גבי השיק רק "כדי שנדע שמדובר בחברת ג'וטוס". המבקש, בתמימותו, לא הבין כי חתימתו על גבי השיק יוצרת התחייבות אישית שלו וודאי שלא העלה בדעתו להתחייב לסכום "אסטרונומי" כסכום אשר נרשם על גבי השיק.

עוד טוען המבקש כי חתימת ההיסב הנחזית להיות חתימתו בגב השיק מזויפת ואיננה חתימתו. לתמיכה בטענה זו מצרף המבקש חוות דעת של גרפולוגית.

בהתאם לגרסה זו מעלה המבקש את טענות ההגנה הבאות:

המשיבה פעלה כלפי המבקש בהטעיה ובחוסר תום לב, כאשר בקשה ממנו לערוך את השיק לפקודתו. העסקה בגינה נמשך השיק הייתה עסקה שבין המשיבה לג'וטוס ולא הייתה למבקש כל כוונה ליתן התחייבות אישית לפירעון חובה של ג'וטוס למשיבה או בכלל.

החתימה הנחזית להיות חתימת המבקש בגב השיק – מזויפת, שלכן לא נוצרה כלל חבות שטרית של המבקש.

המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק "מטעמים מיוחדים שירשמו". התקנות אינן מפרטות למה ייחשב "טעם מיוחד", אך בפסיקת בתי המשפט נקבע כי ככלל "טעם מיוחד" הינו טעם הנגזר מגורם חיצוני אשר איננו קשור לבעל הדין ואינו בשליטתו.

בבסיסה של הוראה זו עומדת השאיפה לשמר את עקרון סופיות הדיון, כאשר עיקרון זה מבטא את האינטרס של בעלי הדין עצמם לסיום ההליכים ושלא להיות מוטרדים לאורך זמן. עיקרון זה מבטא אף את האינטרס הציבורי לייעול ההליכים המשפטיים, לחיסכון בזמן שיפוטי, ליציבות, וודאות משפטית.

מאידך, זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד ולעולם יעדיף בית המשפט מתן הכרעה לגופם של דברים על פני סגירת שעריו של בית המשפט. כה מרכזית שאיפה זו, עד כדי הכרה בסמכותו הטבועה של בית המשפט למתן ארכת חסד למניעת עוול ואי צדק, אפילו אין בנמצא "טעם מיוחד" להארכת המועד למעט אותה שאיפה למניעת עוול ואי צדק.

באיזון בין אינטרסים אלו מובן שיש משקל לא מבוטל למשך האיחור, כך שככל שזה ארוך יותר, כך יגדל הנטל על מבקש הארכה.

בעניין דנא מדובר באיחור של למעלה מעשור שנים. עשור שנים של הליכי הוצאה לפועל. עשור שנים בהם היה גם היה המבקש מודע לקיומם של הליכי ההוצאה לפועל ואף נטל חלק בהליכי חקירת יכולת במסגרתם. איחור שכזה מטיל על המבקש נטל כבד של שכנוע אם ברצונו להשיב הגלגל אחור ולהגיש התנגדות לביצוע השיק. ככל שבוחנים את טענות המבקש, אין אפשרות לקבוע כי המבקש עמד בנטל זה. המבקש טוען כי התעכב עקב מחלות שונות, אך איננו טוען כי היה מאושפז 11 שנה. מתדפיס האשפוז אשר צורף לבקשה ניכר כי המבקש אושפז ביום 5.8.2004. המבקש איננו מסביר מדוע לא הוגשה הבקשה בחמש השנים מיום פתיחת התיק ועד למועד זה. המועד האחרון לאשפוז המבקש לפי אותו תדפיס היה 21.1.2008. המבקש איננו מסביר מדוע חלפו שנתיים נוספות ממועד זה ועד להגשת הבקשה. מחלת המבקש עשויה הייתה איפה בדוחק ולכל היותר להצדיק את האיחור בחלק מתקופת העיכוב אך ודאי שלא את העיכוב כולו.

זאת ועוד, המבקש עצמו מודה בחקירתו כי הסיבה האמיתית להגשת הבקשה בעת שהוגשה הייתה מינוי כונס נכסים לביתו. משמע, לא התאוששותו של המבקש ממחלה ולא עובדות חדשות הביאוהו להגיש הבקשה, אלא ההכרה בכך שהחוב עלול להיגבות ממנו במימוש זכויותיו על המשק שבבעלותו.

על פניו איפה, דינה של הבקשה להארכת המועד היה להידחות, אולם במהלך הדיון הודיעה המשיבה כי היא מסכימה להארכת המועד, בכפוף להפקדת ערובה. לנוכח הסכמת המשיבה בלבד, ניתן איפה להאריך את המועד ולפיכך מן הראוי לבחון את טענות ההגנה לגופן.